מסע בעקבות ה-A1 – הארלי דוידסון – האימפריה מכה שנית (פרק א')

מאת: שריאל אילון ("אופניק")

לקריאת כל "המסעות" הקודמים 

*   *   *

עת התקטנעתי הרוכבים המליצו לי ביקור חודשי באולם התצוגה,

זה באמת עושה לי טוב לראות וי-טווין אורכי, רוחבי או מקבילי או ארבע בשורה,

אחר-כך כבר יותר קל הלחץ על ידית המצערה…  (ע"פ טרמינל לומינלט, מאיר אריאל)

 

מאז הכתבה על הספורטסטר, וההכרה שבא לי הארלי, נקלעתי לרכבת הרים רגשית של התלהבות מעיצוב דמות ההארלי האידאלי בעיניי, מדימוי עצמי כהארליסט, ורקימת תקוות ותוכניות לרכישתו, ועד למפח נפש עם התנפצות התוכניות אל אספלט המציאות.

רק על עצמי לספר ידעתי
 צר עולמי כעולם קטנוען

כבורגני בגיל העמידה אין לי מה להתלונן: משפחה קטנה וחמודה, בית נאה המרחיב דעתו של אדם (פלוס משכנתא המצמצמת אותה), וטיפוח תחביבים לשמירה על בריאות הגוף והנפש. עם זאת פירוש הדבר שאופנוע הוא הדבר האחרון בסדר העדיפויות. עם ילדים בגילאי הבר והבת מצווש, ורכב משפחתי שידע ימים יפים יותר, חלום ההארלי נזנח כגרב בודדה בתחתית סל הכביסה המשפחתי, ובעוד אנו מדברים כבר כוסה בערימות של תכניות דחופות יותר וחשובות פחות, או יותר, עד שנקבר סופית וספק אם יזכה לראות אור יום.

מטבע הדברים התחלתי לחשוב על משומש, אך ההגבלה של רישיון A1 הופכת את העניין לקצת יותר מסובך. למעשה, האופציה לרכישת כלי מוגבל רשמית קיימת רק משנת 2015, כך שהחיסכון במחיר הקנייה אינו דרמטי, וההיצע של הארלים משומשים מוגבלים ל-A1 אפסי עד לא קיים. רסיסי התקווה שהיו לי נגמרו באכזבה.

ואז הכה בי רעיון: למה לא לייבא הארלי אספנות מארה"ב? מחיר הקנייה שאמור להיות צנוע בצירוף ביטוח חובה אפסי יכולים לאפשר את מימוש החלום.  בדיקת ההספק בטבלאות הנתונים מלמדת שהספורסטרים הישנים בעלי KW35 הספק, בדיוק בגבול הנדרש ל-A1. מבלי לבדוק מה משמעות הדבר מבחינת משרד הרישוי, התחלתי להתעניין דרך החברים ביושופ מוטורס ושוב קמתי בבוקר עם חיוך ושיר חדש בלב.

כמי שלא משאיר דבר ליד המקרה התייצבתי בסדנת 'גולדן' לברר על הכדאיות של ייבוא הארלי אספנות. דעתו של המוסכניק הייתה נחרצת, אל תתעסק בהארלי בן 30, כל החיסכון על הביטוח יתנדף בהוצאות על תיקונים. אם כבר אספנות אז עדיף הונדה או בימר. ומעיון באיביי הבנתי שגם אם ימצא כלי בן 30 משופץ ומתוקתק – מחירו בישראל יגיע לא רחוק מזה של כלי חדש מהחברה.

שוב חזרתי למחוזות הבאסה. בלית ברירה התחלתי להתעניין בהיצע הקסטומים היפניים למרות שמאז ומתמיד הם לא עשו לי את זה. עד מהרה התברר שימאהה הם היחידים בעלי מנוע מקורר אויר הקרוב ברוחו למקור. בזמנו, לפני ש"חונכתי" ע"י בכירי פורום תפוז, אפילו חטאתי בהורדת שומר מסך של ה-WARIOR  1700 סמ"ק. להונדה יש  את השדואו בעל הסאונד החביב וגל ההינע, אך אבוי, גם להם כמו ליתר היפנים אין כלים בני 47 כ"ס. או שהם חלשים או שהם חזקים מדי, וכך גם הבימרים.

תקלת חשמל בקטנוע הביאה אותי אל הדוקטור לליפוף שם פגשתי בשני בעלי אופנועי אספנות יפניים מתחרים ביניהם מי היה מושבת יותר שבועות בהמתנה לחלק כזה או אחר, וזה ממש אחרי שבעל ההונדה התפאר באזניי שבכלי כזה ישן ופשוט כמעט ואין מה שיתקלקל. הקאוואסאקי בדיוק סגר שם שבועיים של קרקוע וישועה לא נראתה באופק, מה שהזכיר לי את המומחיות שצברתי ברכישת חלפים באיביי עבור הRF היפני שלי שלא סגר אפילו 20 שנה (יש לי עדיין קרטר של GSX1100F שקניתי עבור ה- RF, אם משהוא מעוניין).

מפה לשם נזכרתי בפנינת החוכמה "אתה לא מספיק עשיר כדי לקנות אופנוע בזול", ובסופו של דבר גם בהארלי וגם בהונדה הצינורות והאטמים עשויים מגומי שנסדק, בחלוף השנים צמות החשמל נשברות ומקצרות, ושוב חזרתי למחוזות הדכדוך.

אז אם נגזר עליי לפנטז על הארלי חדש, לו יהי. צריך רק לתכנן קדימה כלכלית באופן אנליטי ואחראי. עוד המחשבה חולפת במוחי עצרתי בחריקת בלמים ליד דוכן פייס שקלטתי מזווית העין כדי לגרד כרטיס. נאדה. את החזר המס השנתי השקעתי בבורסה. רק ירידות. חשבתי גם בכוון של הסבה מקצועית לתחום עתיר ממון ונטול חיים כלומר תכנות- אך הכרות עם מתכנתים בדרגות שונות שלעבדות צננו את ההתלהבות.

בצר לי הרחקתי לכת אפילו עד כדי מחשבה על מימון המונים. אני אולי הייתי תורם לעצמי איזה סכום סמלי לטובת העניין, אבל כנראה שזה רק אני.

YAMAHA WARIOR

ייסורי ורתר הזקן

והנה מצאתי את עצמי חוזר לימי נעורי, אבל לא לחלק הכיפי שלהם. הנה שוב אני מתאווה לאופנוע, כמו אז, כשידעתי מעבר לכל ספק ובכל רמ"ח איברי שאני אופנוען, רק עם שתי בעיות טכניות קטנטנות: האחת שאין לי רישיון והשנייה שאין לי אופנוע, מצב נפשי שכונה בגששית: טזל"ם – טייס זעיר ללא מטוס.

וכמו שאומרים – יום אחד עוד נצחק על זה, מסתבר שאי אז בשנות השמונים עת הפציע בחיינו מגזין "מוטו" (זצ"ל), שלחתי מכתב נרגש למערכת בו אני מציע את שירותי כבוחן אופנועים, תוך שאני מתוודה שעדיין אין לי רישיון, אך משוכנע איך שהוא, בתמימותי, שזו לא יהיה מכשול. תשובה משום מה לא הגיע עד היום, וכנראה שגם לא תגיע בכלל.

לשמחתי, כעת כשאני חמוש בניסיון חיים מסוים, ויודע שהכל בראש, אני חופשי  לבחור להסתכל בחצי המלא של הצילינדר. כל האפ-אנד-דאון הזה שמתאים לנער מתבגר, לא בא לי טוב, ונמאסה עלי הפוזה של ייסורי ורתר הזקן. הרי במקום להתעסק במה שאין עדיף ליהנות ממה שיש, ויש ממה, גם מנקודת מבט אופנוענית.

למשל, ההנאה הפשוטה של שינה עד מאוחר בשבת אינה דבר של מה בכך, לעומת השבתות של טיולי אופנועים שבהן הייתי מתעורר מוקדם עוד לפני השעון מרוב ציפיה. מה גם שכיום השינה עצמה עמוקה ונטולת דאגות לעומת השינה פקוחת העין וכרויית האוזן של אופנוען החושש מגניבת האופנוע. בקטנוע החבוט שלי כנראה שלא יגעו גם עם המפתח בסוויץ. היום אני יכול לעיין חופשי במחירונים, בלי החשש לראות את השורה שבה מתברר בכמה צנח המחיר החודש. היום אני יכול להסתפק בביטוח של קטנוע אחד בלבד במחיר שערורייתי, מבלי לרוץ למשרדי הפול הפתוחים שעתיים ביום כדי לארגן לאופנוע ביטוח לסופ"ש הקרוב במחירי שוק אפור, או לחילופין לצאת לרכב בלי ביטוח אבל עם חשש גדול בלב שמוציא את כל הכיף.

היום אני יכול לעצור ברמזור על קטנועי המרוט בלי לשמוע את הפזמון החוזר: "כמה סוגר? כמה סמ"ק? כמה עולה? מוכר?" שלא לדבר על הנייטרליות היחסית  של קטנוע מבחינת השוטרים שאופנוע לא בא להם טוב בעיין, כמו אותה פעם על ה-RF כשעצרו אותי לבדיקה זוג שוטרים והמבוגר, כנראה מתנדב, החליט שרישיון ה-A שלי לא מתאים לכזה אופנוע כבד, ואני צריך דרגה יותר גבוהה, כלומר A1 או A2. רק לאחר "סיעור מוחות" עם חברו הסכים לשחרר אותי לדרכי. לא רוצה לדמיין מה היה קורה לי על הארלי גדול ומוגבל בהצגת רישיון A1.

A … A1 … A2 …?

…עומד לו שם וי-טווין, מושב נמוך מפלט קצוץ, שחור בובר

כמו של איזה מקועקע על הארלי מגרגר

קצין משטרת התנועה תוקע בו מבט חודר

ובעניין ההארלי האידאלי: בתום הרכיבה על הספורסטר חשבתי לעצמי שמיכל הדלק שלו קטן מדי מה גם שהמבנה הצר שלו גורם לברכיים להיות קרובות יותר מאשר לקרסוליים המורחקים ע"י יחידת הגיר הרחבה, דבר שיוצר תנוחה קצת מוזרה וסיסית. לפיכך העדפתי את הסופר לואו בצביעת שחור פסנתר קלאסית ומנוע כרום. בנסיעה בת"א נתקלתי במקרה בספורסטר חדש אפור מט, שמשהו במראה של אזור מיכל הדלק והמנוע הדחוסים וחסרי המרווחים גורם לו להראות חזק עדכני צעיר וסה"כ טוב יותר גם מאותו סופר לואו שכעת נראה לי קצת בנאלי ומיושן בעיצובו. ועדיין עם כל ההארלימאניה הזו, אין פירוש הדבר שאני הולך להופיע בציבור עם וסט עור וטבעות עם גולגולות על האצבעות. אפשר להרגיש בנוח על הארלי גם בתור טיפוס סולידי, ויש מספיק מבחר ואפשרויות קיסטום וביטוי לכל אחד ולכל טעם.

פילוסופיה של הנדסת המרחב

עד עתה התנסיתי כאמור בשלושה דגמי A1: הגוצי V7 בעל 750 הסמ"ק, הסוזוקי SV650 והספורטסטר על 883 סמ"קיו. 3 נקודות מספיקות כדי לשרטט גרף המצביע על מגמה, והמגמה ברורה: ההנאה עולה ביחס ישר לנפח, ואם לדייק – למומנט.

היות וההספק קבוע ומוגבל בשלושתם, המשתנה היחיד שנותר הוא הנפח המתבטא במומנט, מה שמביא אותנו לשאלה הישנה, מה עדיף לו לרוכב יותר הספק או יותר מומנט? מה שמביא אותנו לשאלה הרבה יותר ישנה וקיומית: לאדם באשר הוא אדם, מה עדיף, יותר ארוך או יותר עבה? התשובה הנכונה לשתי השאלות היא כמובן גם וגם. אם כי נדמה לי שההערכה למומנט מתפתחת אצל הרוכב עם הגיל והניסיון, בעוד שרוכבים צעירים יעדיפו הספק ומהירות. אך אנו כזכור נתכנסנו כאן עקב הקיצוץ האכזרי שנכפה עליי ל47.6 ס"מ, סליחה כ"ס.

אך האם זה מספיק?

היום כשכבר נגמלתי מהרצון הילדותי לסגור סקאלה, התשובה היא בהחלט כן, ואפילו עדיף. ההספק הזה פירושו מהירות סופית דומה לזו של מיני משפחתית ממוצעת, דבר שמביא את הרוכב להתנהל בתנועה בצורה יותר מחושבת ומתחשבת, ונטולת דחפים אנטי סוציאליים שעלולים לצוץ על כלי שמהירותו כפולה או משולשת מהתנועה. למעשה מן הראוי היה שהרשויות שרוממות המלחמה בתאונות בגרונן, יפעלו לסבסוד סגמנט ה-1A גם ביטוחית, בצורה כזו שתעודד גם רוכבים בלתי מוגבלים לבחור בכלים אלו.

המומנט, אם כן, עבור הרוכב ששרד את המרדף אחר ההספק, הוא סוד האושר המוטורי, וככל שעסקינן במנועי טווין בעלי אותו הספק, הרי שנפח המנוע עומד ביחס ישר למומנט, ומכאן נובע שבמצבי המוגבל, ללא כל ספק עדיף נפח גדול, המתבטא גם במומנט עבה ובשרני.

כך חלפו הימים,  נרגעתי מהמרדף אחר ההארלי, הזמן עשה את שלו, והנה מצאתי שוב את האיזון המבורך, ושגרה נינוחה ניהלה את חיי.

ואז אביב הגיע, פסח בא ועימו תערוכת אוטומוטור החגיגית שהייתה ראויה יותר להקרא תערוכת הארלי-מוטור. הפרסום שהבטיח את התערוכה הגדולה מסוגה לכבוד שנת ה-30 הביא אותי להתייצב במרכז הירידים, כדי לגלות שביתן האופנועים מציג כמעט בלעדית את דגמי הארלי ועד מהרה נתקלתי שוב בינוקא. שטחתי בפניו את התאוריה על הקשר הישר שבין המומנט לאושר, ובתגובה הציע למה שלא אקח את ההארלי 1700 להתרשמות? אני בתמימות של דג שמרחרח את התולעת בקצה הקרס עניתי שאשמח רק שאני צריך כלי מוגבל ל-A1, ואז משהו במבטו השתנה, והזכיר לי את משה איבגי – הבורר, עם הצעה שאי אפשר לסרב לה: יש 2 הארלים בנפחי 1700, הפט-בוי והסטריט-בוב, שהוגבלו ל-A1 לטובת רכיבות מבחן, ויהיה מעניין לשמוע אם אכן יש עדיפות לנפח המוגדל…

בזמן שאני מכין עצמי נפשית לרכיבה, הבנתי שאני הולך למוטט במו ידי את מקדש הזן שהקמתי לעצמי בעמל רב, ובו אני מרחף בתנוחת לוטוס חצי מטר מעל הקרקע, חופשי מכל יצר מוטורי – דו גלגלי או אחר.

המשך יבוא.

 

11 תגובות ל   מסע בעקבות ה-A1 – הארלי דוידסון – האימפריה מכה שנית (פרק א')

  1. אם כבר הזכרת מתכנתים ברמות שונות של עבדות, קבל מונח טכני מהתחום: YAGNI.
    ברור לי מהכתוב כי כוונתך לחזור לאוכף, אבל כדי לעשות זאת אין צורך ב-V-twin מנופח.
    תן גם לשכל הרציונלי והישר את זכות הדיבור. הלה רוצה לזעוק באוזניך – YAGNI!

  2. אני הייתי בדיוק במצב שלך ומה שעשיתי לפני כשנה וחצי הגדלתי רשיון ל- A (היה מוזר לבצע טסט עם חברה שיכולים להיות בגיל של הילדים שלך). אח"כ הלכתי ליבואן לראות מה מתאים לי וזה היה בכיוון של סופטיילים אך לצערי תקציב לחדש או משומש חדש יחסית לא היה (שלא נדבר על עלויות ביטוח) ומיכוון שזה לא היה מיועד להיות כלי ליום יום יבאתי סופטל הריטייג אספנות – מנוע אבולושיין (1987). כן יש ליישר קו להביא למצב נסיעה (אפשר לעשות את זה בארה"ב אני עשיתי בארץ) ואחרי שנה עשיתי כבר שיפורים ושינויים (לא חובה), אך גם בחדש זה יקרה. אך בסה"כ הוא משרת אותי היטב ומה שיש לו בצורה בולטת זה נשמה וקצב שאין לחדשים (ואת זה לא רק אני מרגיש אלא בעלי הארלי חדשים יותר) וכל פעם שאני עולה עליו החיוך על הפנים לא יורד.

    • סעיף אבו ארבע אאל"ט.
      מה שעלול לקרות לעיניים הדואבות השוזפות בפוסט.
      שו "המשך יבוא" ?? בפיסקה השלישית כבר היה צריך לחוש במיחושים של עצם זנב שחוקה, שזה סעיף נוסף לרוכבים מזדקנים.

      • אני הגדלתי ל- A אם אין אפשרות יש אכן הארלים שעומדים במגבלות הספק עם מנוע אבולושיין (ספורטסטאר 883, 1100) אספנות

        • המערכת // 18/07/2018 um 16:49 // הגב

          כמעט כל הארלי עד נפח 1700 סמ"ק ניתן להגביל ל-A1

          • אתה מתכוון לחדשים עם מחשב ניהול מנוע בישנים אי אפשר אז אם חשקה נפשך בהארלי אספנות ויש לך רשיון A1 אזי אתה מוגבל לספורטסטאר 883, 1100

  3. נ.ב
    להארלי משנות ה- 80 במיוחד בעלי מנוע אבולושיין אין בעיה של זמינות של חלקי חילוף חדשים של יצרני after market (ואפילו של הארלי)

  4. אלוהים אדירים כמה דכדוך ודיכאון תגדיל את הרישיון וייפתח בפניך כל היצע הכלים. לא יותר פשוט מאשר לשקוע בדיכאון בגלל חוסר בכלים מתאימים???

  5. גלעד בן זקן // 17/07/2018 um 23:59 // הגב

    למה שונים רישיון הנהיגה מבלתי מוגבל למוגבל 47?

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם




nineteen + twelve =